אם את מתמודדת שנים עם דיאטות, כנראה שאת צריכה ללמוד להיות אמא טובה יותר!!! (נכון גם לגברים…)
תשאלו אותי מה הקשר?
אז זה הולך כך:
בכל אחת מאיתנו יש 2 ילדות קטנות.
יש את הילדה “הבוגרת”, זו שאחראית מאוד ושאפתנית והיא זאת שלה אנו נותנים את כל תשומת הלב שלנו כאשר אנחנו בדיאטה, כי היא רוצה שנעשה הכל כמו שצריך, שנהיה ממושמעות ונפעל ע”פ כללי האכילה הכי קפדניים שיש.
ויש את הילדה “השובבה”, זו שרוצה קצת חופש מהכלא שהחיים מציבים לה עם כל הכללים המדכאים הללו. זו שרוצה שתהני איתה קצת, תעשו קצת שטויות ותשברו גבולות, והיא זאת שלה את נותנת את כל תשומת הלב כאשר את שוברת דיאטה.
הנורא הוא שאת אף פעם לא נותנת לגיטימציה לשתיהן להשמיע את קולן, או שאת מפנקת ומחזקת רק את “הבוגרת” ולגמרי לגמרי מתעלמת מבכייה של “השובבה”, או שאת מתייחסת רק ל”שובבה” ומתעלמת מה”בוגרת”.
בכל מקרה את תמיד בוחרת ביניהן ומפלה ומתנכרת לאחת הילדות שלך.
הנוראי הוא שאת באמת רוצה להרוג בכל פעם אחת מהן.
את לא יכולה לעשות זאת.
שתיהן תמיד יהיו שם ושתיהן רוצות בטובתך (דברים שאת לא יכולה בלעדיהם).
אז מה יהיה הסוף?
תמשיכי ביו-יו הזה בין שתיהן, תתישי את עצמך ואף פעם האני השלם שלך לא יהיה מרוצה? (כי הרי האני השלם מורכב משתיהן).
רק כאשר תלמדי לעשות פשרה בין 2 הילדות שבתוכך, ולדעת לתת לכל אחת את המקום שלה, ולהקשיב ולרצות את שתיהן, תוכלי להפסיק עם היו-יו של המשקל ולהתחיל לאכול נכון, בצורה מתונה שתוכלי להנות ממנה ולהמשיך לאורך זמן.
אז כמובן שאני מזמינה אותך ל”טיפול משפחתי” עם הבנות שלך אצלי בצורה פרטנית או בקבוצות, אבל בינתיים, נסי לתרגל בכל יום קצת פשרנות ותראי איך את יכולה לספק את שתיהן.
אשמח לשמוע מה הדרכים שלכן לפשרה…
