לפעמים אני מצליח לסיים את כל הצלחת ולפעמים אני שבע לאחר כמה כפות בלבד!
איך זה הגיוני??
פעמים רבות מטופלים פונים אלי עם השאלה הזו, כאילו משהו לא בסדר עם הענין.
אז קודם כל תנו לי להרגיע אתכם.
אם זה קורה לכם יתכן שאתם הכי בסדר שיש 🙂
בדיאטות הרגילו אותנו לאכול כמות קבועה ו”נורמלית” של מזון לכל ארוחה, כאילו שמישהו אחר יכל לחזות עבורנו כמה אנרגיה בדיוק אנו נצטרך מחר בדיוק בשעה הזו….
אתם מבינים כמה אבסורד יש בזה? 🙂
כמות האנרגיה שהגוף שלנו צריך בכל שעה אינה קבועה מיום ליום.
יש ימים שבהם נגיע לשעת הצהריים אחרי שהיינו ערים משעה מוקדמת מאוד בבוקר, ומאחר שבבוקר אכלנו משהו קטן, ולאחר מכן התרוצצנו ממקום למקום,
הכי הגיוני שבעולם שכשנגיע לשעת הארוחה גופנו יזדקק להרבה מאוד אנרגיה אחרי שבזבזנו לו את כל המאגרים.
ולעומת זאת,
יש ימים שבהם אולי נקום מאוחר, או נאכל ארוחת בוקר גדולה, ועד לשעת הצהריים לא נהיה פעילים ממש, אלא נשב בחוסר מעש.
ומה אז? לכמה אנרגיה נראה לכם שגופנו יזדקק בשעת ארוחת הצהריים?
יתכן ומעט מאוד…
אם כך, המחשבה שנאכל בכל יום אותה כמות קבועה לארוחת הצהריים היא בעייתית מהיסוד.
ואם אכן נפעל כך, יהיו ימים שבהם נאכל הרבה מעבר למה שהגוף צריך ואנו עלולים להשמין (מזכירה לכם שמחסני האנרגיה של גופנו מוגבלים במקום),
ויהיו ימים שבהם נאכל הרבה מתחת למה שגופנו צריך ואנו עלולים לסיים את הארוחה ללא שובע אמיתית ונהיה בסכנה של נשנושים מתמשכים לאחר מכן…
אז מה אתם אומרים,
מה נכון יותר?
לאכול לפי כמות שנראית “נורמלית”, או לפי מה שנראה לנו נכון לאותו רגע? ?
