אחד הדברים שמסתבר שאנשים הכי לקחו איתם מהכנס היה את הסוד הגדול שלי לשמירה על המשקל לאורך שנים.
בכנס סיפרתי על משהו שקורה לי בכל בוקר ב15 השנים האחרונות מאז שרזיתי.
הריטואל הוא ככה,
קמה בבוקר, מתקלחת, מצחצחת שיניים ועוד שאר הכנות… בין לבין בוחרת את הבגד שהכי בא לי עליו היום, מתאפרת ולבסוף נעמד מול המראה ומחייכת מאוזן לאוזן ואומרת לעצמי “פששש את מהממת”.
כן, רק זה. זה הסוד הגדול שלי 
🙂
אתם מכירים את זה שאומרים שאנשים שרזו והשמינו אח”כ, זה קרה להם כי “הם נחו על זרי הדפנה”?
אז זה לרוב נכון. ולמה מתכוונים כשאומרים משפט כזה?
בדר”כ אומרים שהם פשוט המשיכו בחייהם ושכחו ממה שהם עשו ומה שהם השיגו.
תראו, בתור אחת שסבלה כלכך הרבה שנים מהשמנה, ואלו היו שנים קריטיות בהתפתחות האישית, כשהגעתי להיקפים שכלכך אהבתי, לא יכלתי להפסיק להתרגש מזה.
לא רק שלא הפסקתי להתלהב, ההיפך,
התחלתי לקנות את כל הבגדים שפעם לא יכלתי להרשות לעצמי,
התחלתי לטפח את עצמי יותר (כי אם כבר אני יכולה להראות טוב, אז עד הסוף – תבנית “הכל או כלום”, מי לא מכיר? 
😉 )
ופתאום נשקפה מולי מהמראה דמות שכלכך אהבתי, שזה לגמרי העלה לי את רמת האושר והביטחון העצמי.
ובכל בוקר שבו כמעט שרקתי למראה, היום שלי פשוט נראה אחרת.
כשאת קמה בכל בוקר ואוהבת את מה שאת רואה, ומעריכה כלכך, בייחוד לאור העובדה שאת זוכרת כמה שנים קינאת בנשים שנראות ככה,
את מקבלת אלייך את כל הכוחות שבעולם לעשות את הדבר הנכון מול הפיתויים.
לא מתוך מלחמה, אלא מתוך אהבה.
מתוך התלהבות ממה שהושג ורצון שזה לא יגמר לעולם.
זכרו, לא מתוך מלחמה, אלא מתוך אהבה.
אז חברים,
הפסיקו לשים לב במראה למה שאתם עוד לא אוהבים,
אלא רק לדברים היפים שבכם, גם אם הם נראים לכם מעטים.
אם אני הייתי מסתכלת על החלקים הפחות יפים שבי (ותאמינו לי שיש, פשוט הם חלק ממני ואני אוהבת אותם), לא הייתי מגיעה ל15 שנים של שמירה ואהבה עצמית.
אני מסתכלת רק על מה שיפה,
וכמו שגדולים ממני אמרו – “כל האנרגיה זורמת לאן שתשומת הלב ממוקדת” 
